בית אורן. אופל קומבו. קצב מהיר על גבול הטיפשי. אין כל היגיון בכך, פרט לכך שאני בוחן כל רכב גם במצבים אלה. ההתנהגות בטוחה, נמרחת, לא מהנה ובעיקר זה רכב רחב מדי לכביש הצר הזה. והכי רחוק מהייעוד אליו התכוון המשורר. אני חצי מתבייש במה שאני עושה וחצי מתנצל, ואז מאור כהן מגיח מהרדיו, זאת אומרת קולו לפחות, והשיר 'מה ידוע על היום הזה' מתחיל להתנגן. יש רגעים כאלה שפתאום שיר מגיע בזמן הראוי ביותר. ובמקרה הזה אני לא ממש מתייחס למילים אלא יותר למנגינה. ואז אתה מוצא עצמך מתופף על הדשבורד, על ההגה ועל דיפון הדלת, ולפתע החומרים הנוקשים כבר אינם חיסרון כי אם ממש בול. לכל פלסטיק צליל התהודה שלו ואני מתחיל לחבב יותר את המסחרית הזאת. אז אם במקרה עברתם אי־אז, בדיוק אי־שם ליד בית אורן, וראיתם מסחרית בזוויות גלגול מוגזמות כשהנהג מתופף על ההגה ושר בקולי קולות שיר של מאור כהן — אז תדעו שזה מאור כהן. כי אם זה הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז, זה מאור כהן. גם אם הברווז הזה מזייף ומבייש את העדה התימנית.
צילום: אוהד אלגוב
החודש בחנתי מכונית שהיא אולי ההפך המוחלט ממסחרית — לקסוס LC 500 קבריו. עכשיו, בודדות המכוניות שבאמת עושות לי את זה, כולל אלה השייכות לסגמנט הסופר־מפואר ומפנק הזה. אבל משהו בלקסוס הזאת פשוט פורט לי על המיתרים הנכונים, ובהחלט ייתכן שזה העיצוב שלטעמי הוא אולי הנאה ביותר שמוצע באולמות התצוגה. הלקסוס הזו היא בין הבודדות שהגרסה נטולת הגג נאה יותר מזו הסגורה, ואני לא יכול להתעלם מהקימורים ושלל פריטי העיצוב שיושבים עליה פשוט בול. עכשיו, הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים על המותג לקסוס, זו יחידת כוח היברידית ויעילה.
אז תשכחו מזה. כאן יש V8 בנזין, שנושם רק בכוחות עצמו ורץ עד ל־7100 סל"ד. לתיבת ההילוכים יש לא פחות מעשרה הילוכים — וההנעה אחורית.
והצליל, אוי הצליל. התאוצה מכובדת עם פחות מ־5 שניות ל־100 ועד ל־270 קמ"ש מרביים. היברידי? חסכוני? ליטר למעט יותר מ־7 קילומטרים בממוצע. חוץ מזה, יש לה מושבים נהדרים עם תמיכה צדית טובה, מעט צרים, כאילו נתפרו לממדיו של אחד כמוני, והגוון שלהם מחמיא לגוון שלי. לא רומז כלום, בחיי. בידוד הרעשים נהדר, וכשהגג סגור ואתם במהירות שלילה תגלו שכל כך שקט כאן כי יש כאן ארבע שכבות בידוד לגג הבד. כי בכל זאת, לא ציפיתם שיהיה כאן גג בד רגיל, כאילו, מה זה, מיאטה?
צילום: נועם עופרן
על ההתנהגות והאחיזה תוכלו לקרוא במבחן המלא (בעמוד 38), אבל אציין כי כאשר המכונית מזהה שאתם במצב אטרף, וזה קורה כשהיא ב־5000 סל"ד ומעלה, לוח המחוונים נצבע כתום והוא מהבהב לכם ומכניס, כאילו, לא שמתם לב לנוף שהופך מטושטש... אבל יש לציין שזו לא מכונית ספורט אלא יותר מכונית GT, שזה אומר שיכולות תקיפת העיקולים עודנו לטובת יכולת גמיעת מרחקים. או במילים אחרות, בניגוד למכונית ספורט מוכוונת מטרה, זאת לא תעייף אתכם. ואני, בגילי ובמצבי, כבר בשלב בו אני מעדיף מכוניות GT על מכוניות ספורט. אולי הזדקנתי, אולי מיציתי, אולי זה יחלוף.
חוץ מזה, אני מתחיל רשמית בתהליך של בניית רכב לספורט מוטורי. כמובן שאעדכן ואשתדל לתעד הכל כמו שצריך בכדי שאוכל לספר לכם עד כמה קשה ומסורבל הדבר, למי צריך לפנות ומה צריך לעשות. קחו בחשבון שהדבר ייקח זמן, כך שזו לא תהיה כתבה אחת גדולה אלא טפטופי מידע. אתם יודעים, משכורתו של עיתונאי לא מאפשרת לו להשתולל כאוות נפשו, וזמן הוא מצרך נדיר בימינו.
[email protected]
צילום: נועם עופרן
